ארץ ישראל יפה

הגמרא (כתובות קי"ב ע"ב) מספרת רבי חנינא מתקן מתקליה פירש רש"י משוה ומתקן מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהיתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים.

למדנו מכאן שעל לו לאדם לזרוק פסולת או ניירות עטיפה ברחובות וללכלך רחובות ארץ ישראל.

צדיק אחד היה אומר: כתוב בתורה על ארץ ישראל ש'תמיד עיני ה' אלהיך בה' אם כך הדבר שהקב"ה מסתכל על הארץ הזאת כל הזמן הייתכן שאנו נניח אותה לא מטופחת? צריך נוי, צריך פרחים, שיהא נעים לעין.

לפי זה כל אותן חברות העוסקות בשמירה על יופייה של ארץ ישראל בעסק מצוה הן עוסקות. וכן ראוי לכל יחיד ויחיד לדאוג לשמירת היופי והניקיון של ארץ ישראל וכמובן שאסור לגרום לכיעורה ולכלוכה של ארץ ישראל. 

 ספר ארץ חמדה טובה ורחבה, עמוד 33. מצוות הארץ כהלכתן סוף פרק א. 

לנקות את רחובותיה של ירושלים

סיפר יהודה הרוש, מנקה רחובותיה של ירושלים בשכונת 'משכנות'. פעם אחת ניגש אלי ר' אריה לוין ואמר: "אתה יודע, יהודה, טוב אתה ממני. באמת, אשריך וטוב לך! מקנא אני בך"!

"מה אתה שח ר' אריה" השבתי לו. "אתה חכם וצדיק, עוסק כל היום בתורה ובמצוות ואילו אני - אדם פשוט מנקה אשפה"...

שיסעני ר' אריה ואמר "אינך יודע את מעלתך, סמוך עלי, אני מבטיחך נאמנה: טוב אתה ממני, אתה מתקן העולם ומנקה את חוצותיה של ירושלים, במו ידיך עושה אתה את עולמו של הקדוש ברוך הוא טוב יותר^[1], נקי יותר... מקנא אני בך..."

כך עמדנו והתווכחנו, אני בשלי והוא בשלו. אך מה אומר לכם, כשפנה הוא ללכת ואני נותרתי לבדי, עם המטאטא ועם עגלת הזבל, נעשה לי לפתע טוב על הלב, הרגשתי כמו בן מלך. בפעם הראשונה בחיי...  כמו בן מלך. 

מספר שמחה רז: יום אחד אני מקבל מכתב לביתי מאדם מראשון לציון, ובו מספר אותו יהודי יקר, שבילדותו היה לו קשה מאוד בלימודים, ובעקבות כך נאלץ לעזוב את הלימודים והפך להיות עובד הנקיון של בית הספר. דבר זה גרם לו להרגיש עצמו ככשלון וכאילו חלילה שאינו שווה שום דבר.

יום אחד הגיע לידו הספר 'צדיק יסוד עולם', והנה קורא הוא סיפור זה, שבו אומר אותו צדיק מופלא שהוא מקנא בעובד הנקיון ואומר עליו שהוא טוב ממנו, ושמעשיו חשובים ויקרים עד מאוד, שמנקה הוא את עולמו של הקב"ה והופכו לטוב יותר, שהוא מתקן העולם.

ואז הרגשתי מהפך בכל חיי, איני כישלון שאינו שווה שום דבר, הרי מה שאני עושה, הוא דבר גדול ונפלא, תיקון העולם, וזה חשוב ויקר מאוד בעיני ה' יתברך, התמלאתי שמחה, חיי התמלאו משמעות, הרגשתי תחושת שליחות נפלאה בעבודת הנקיון שאני זוכה לבצע, עד שהחלטתי שבנוסף לעבודתי הרגילה אלך להתנדב כמנקה בישיבה, להוסיף ולתקן את העולם. 

הרי אינני כישלון שלא שווה דבר, אני בן של מלך!