לדאוג שאחרים יאהבו
בגמ' יומא (פו,א) אמרו ואהבת את ה' שיהא שם שמים מתאהב על ידך, וכתב הרמב"ם[1] שאהבה מחייבת לעשות שיאהבוהו גם אחרים. לכן גם בארץ ישראל שיש בה מצוות אהבה צריך לדאוג שגם אחרים יאהבו את ארץ ישראל, כמו שמצאנו (כתובות קיב) על ר' חנינא שהיה מתקן מכשולים בדרך כדי שלא יצא שם רע על א"י.
וכך כתב בכוזרי (מאמר ה') וז''ל: "ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש, ינחץ הענין המיוחל, שכר גדול וגמול רב". מבואר בדבריו שיש שכר רב מאוד למי שמעורר את לב בני ישראל לאהבת הארץ, עד שהם יגרמו ויחישו את הגאולה.
[1]. בספר המצוות (מ"ע ג')
החתם סופר ותלמידיו
ידועה חיבתו של החת"ס לארץ ישראל. במקומות רבים מזכיר החת"ס את א"י, בדרשותיו מפוזרות מאות אמרות המדברות על ארץ ישראל, קדושתה חביבותה, וחובת העליה אליה, נושא זה מילא את כל הווייתו.
הוא ראה את התורה משוללת את הבהירות הדרושה, אם היא נלמדת בעלטה בארעא חשוכא (חו"ל), כי אין עיקר קיום התורה והמצוות אלא בארץ ישראל. מתוך כך תפסה ארץ ישראל את המקום הנכבד ביותר בדרשותיו והלכותיו.
לתורה וליהדות אין אפשרות קיום בגולה, כי ח"ו ע"י אורך הגלות יתהפכו טבעי ישראל קדושים ע"י טומאת ארץ העמים ואכילת מזון הארץ ההיא.
החת"ס סבר ולימד את תלמידיו, שקדושת הארץ לא בטלה כלל, וא"י עדיפה מחוץ לארץ בכל הזמנים בלי ספק. בארץ ישראל יש חיים כפולים, ארץ ישראל גופא היא ארץ החיים, משא"כ בחוץ לארץ נחשבים כמתים.
עלית תלמידיו
החת"ס לא זכה לעלות לא"י אך רבים מתלמידיו שחונכו אצלו לאהבת הארץ ומאיסת הגלות, עלו לארץ, והיו פעילים מרכזיים בהפרחתה וישובה, הם גם נשאו דרשות בגולה על מנת להפיץ בעם ישראל את הקריאה "שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה".
החתם סופר לא רק דרש אלא גם הנהיג הלכה למעשה, כאשר המריץ ועודד רבים מתלמידיו לעלות לארץ ישראל, ובפרט לירושלים, על מנת לבנותה, והם פעלו במסירות רבה למען פיתוחה ובניינה וגאולת אדמותיה מהערבים, כאשר מעל כל מפעלותיהם חופפת האהבה והמסירות לארץ ישראל של רבם החתם סופר זיע"א. וכפי שנביא להלן.
תלמידיו יחסו את עלייתם לארץ הקודש לרבם, כמו שכותב אחד מהתלמידים במכתבו: "...ואני תלמידו של רבנו הקדוש מאור הגולה רבי משה סופר ז"ל שתורתו הקדושה נטעה בלבבי החובה לעלות לירושלים, והנני בתוכה משנת "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים", והשי"ת נתן לי כח לסבול ולא לנסוע לחו"ל, ואני הולך בדרכי השי"ת כמו שלמדתי אותם מרבנו החת"ס ז"ל".
