העומק הנפלא בהודיה: המבט הפנימי על שבע ברכות

בואו נתבונן יחד בסוד עמוק ומופלא הטמון בתקנת חז"ל של שבע ברכות. הרי לכאורה זהו דבר פלא - היכן מצאנו עוד מצווה שתיקנו עליה שפע כזה של ברכות, שבע במספר, הנאמרות במשך שבעה ימים רצופים?

אלא שכאן טמון יסוד נפלא בעבודת ה'. חז"ל בחכמתם העמוקה ראו שהשורש של קלקול העולם - חטא אדם הראשון - נבע מחוסר הכרת הטוב על המתנה הנפלאה של "עזר כנגדו". דווקא זו, שהייתה המתנה היחידה שהאדם הרגיש את חסרונה וביקש עליה, דווקא בה נכשל בהכרת הטוב.

והדברים מופלאים: כל הבריאה ניתנה לאדם הראשון כמתנת חינם, בלי שביקש ובלי שהרגיש חסרון. רק דבר אחד - האישה - ניתנה לו רק לאחר שחש בחסרונה, שנאמר "ולאדם לא מצא עזר כנגדו". מדוע? כי רצה הקב"ה שדווקא מתנה זו תהיה מתוך הכרה והודיה שלמה.

ומכאן לימוד נפלא לדורות: גם היום, רוב צרכי האדם מצויים בהישג יד, אך את בת זוגו צריך לחפש, לעתים שנים ארוכות. למה? כי רוצה הקב"ה שנלמד להודות, שנבין את עומק המתנה.

לכן תיקנו חז"ל שבע ברכות - לא רק כטקס חיצוני, אלא כתיקון שורשי לאותו חטא קדמון. כל ברכה וברכה באה לעורר בנו את ההכרה העמוקה בחסדי ה', להחזיר את העולם לתיקונו השלם.

ומכאן גם סגולה נפלאה למציאת הזיווג: מי שמכין את עצמו להיות כלי של הודיה, מי שמתרגל להכיר בטובת ה' בכל דבר, הוא עצמו נעשה ראוי לקבל את המתנה הגדולה של "עזר כנגדו".

וזהו סוד הקול החמישי בנבואת הגאולה - "קול אומרים הודו את ה' צבאות". כי כאשר נלמד להודות באמת, כאשר נתקן את אותו חיסרון ראשוני של כפיות טובה, אז תבוא הגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

נמצאנו למדים שכל המשתתף בשמחת חתן וכלה אינו רק משמח את החתן והכלה, אלא שותף הוא בתיקון העולם, בהחזרת העטרה ליושנה, בהבאת הגאולה השלמה.