ברכת האירוסין

שאלות

1. הברכה שמברכים על הארוסין, האם היא ברכת המצוות, או ברכת שבח והודיה?

2. סיום ברכת האירוסין הוא: "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין". מדוע תקנו נוסח שאין בשום מצווה, לדוגמא אין ברכה מקדש עמו ישראל על ידי תפילין?

3. "על ידי חופה וקידושין". מהי מהותם של שני שלבים אלו של הנישואין: "קידושין" (הנקרא בלשון חז"ל "אירוסין"), ו"חופה" (שהיא עצם הטכס של הנישואין)?

4. למה אומרים בברכה זו "חופה" לפני "קידושין" הרי תחילה הקידושין ורק אחר כך את החופה?

5. הנישואין של חתן וכלה, מקבילים לנישואין של הקב''ה וכנסת ישראל. הבא דוגמא!

6. כיצד לפי זה מיישב המהרש''א את הקושיא משאלה ‎2?

7. מדוע עת החופה היא עת רצון להתפלל על החתן והכלה?

8. איזה שפע מיוחד נמשך בשעת קריאת הכתובה?

9. מה צריכים לכוון בברכת השהחינו על הטלית?

10. האשכנזים שלא לובשים טלית בחופה, מתי יכוונו בשהחינו להודות על הנישואין?

11. מה מיוחד בזמן הנישואין, שבהם יכול אדם לזכות ל"חמשה קולות", שהם חמשה פנים של חסד וטוב ה'? 

12. מדוע נהגו לשיר בחופה ובשבעת ימי המשתה, שירים המתארים את אור הגאולה?  

13. כמה ילדים צדיקים היה לאם הגר''א? ובמה תלתה את זכותה?

נסה לתרץ לבד את השאלות, עיין בחוברת הקול החמישי - שער החופה -  ניתן לראות כאן

תשובות

1. דעת ראשונים רבים שהברכה שמברכים על הארוסין, אינה ברכת המצוות, אלא ברכת שבח והודיה היא, שישראל משבחין ומודים להקב''ה על אשר נטע בהם קדושה בכל דרכיהם, טיהרם והבדילם מכל מעשה אסור וקדשם בכל מעשה מותר. 

2. באו לומר שאין מצווה שמקדשת את האדם כמו הנישואין. בברכה זו שמחים כל הקרואים ומודים לה' ומברכים אותו על שהנחה את עמו האהוב איך להשתמש אף בעולם החומרי הגשמי באופן של רוממות וקדושה: "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין".

3. הנישואין מורכבים משני חלקים: "אירוסין" הוא מלשון איסור, שהאשה נאסרת לכל האנשים שבעולם חוץ מבעלה כהקדש, זו בחינת יראה - לא תעשה. "נישואין" הם התאחדות האיש והאשה מתוך אהבה אחוה שלום ורעות.

4. עיקר חשיבותה הייחודית של קדושת ישראל היא ברוממות היחס הנעלה של הקשר שבין בני הזוג. לכן בברכה אנו מודים תחילה על המטרה שהיא קדושת האיחוד והאהבה של החופה, ואחר כך גם על הקידושין שהם בבחינת הגבלה וגדר, שבלעדיהם לא יתכן השגת המטרה הנכספת הזו.

5. במקביל לאירוסין והנישואין הקב"ה נתן לנו תורה הכוללת מצוות לא תעשה המרחיקות אותנו מן החומר, וגם מצוות עשה המרוממות ומחברות אותנו לבורא עולם.

6. כתב המהרש"א שכלול במילים "מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין" שאנו מודים להקב"ה שקידש אותנו במעמד הר סיני ע"י חופה וקידושין. שמתן תורה היתה בחינת אירוסין כמו שכתוב "תורה צווה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ודרשו חז''ל "אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורסה'" - בבחינת מצוות לא תעשה. וכן מתן תורה היה כמו נישואין כמו שאמרו חז"ל "ביום חתונתו" זה מתן תורה - בבחינת מצוות עשה.  
   

7. מובא בזוהר הקדוש שבשעת החופה השכינה הקדושה באה להשתתף במעמד. שעה זו היא שעת רחמים ורצון גדולה מאוד, ונפתחים כל שערי השפע והברכה העליונים. על כן כדאי מאד להשתמש ברגעים נעלים אלו לבקש על החתן והכלה ועל כל עם ישראל, שיזכרם השי"ת לטובה.
   
   

   סיפר ר' זושא מאניפולי מעשה שקרא לו, בעת השתתף בשמחת חתן וכלה.  באותה שעה הוא נזכר במימרת הזוהר הקדוש (שמות דף ה ע"ב): 'כלה, דא שכינתא' (כלה - היא השכינה). התלהבותו מכך הרקיעה שחקים, והוא החל לפזז ולכרכר בכל עוז, עד כי שכח באיזה עולם הוא שרוי. כך רקד ורקד, עד שיצא מבלי משים מאולם החתונה אל מחוץ לעיר והחל תועה בדרכו ונכנס לעומקו של יער עבות. שלשה ימים תעה בדרך, ודבר מאכל לא בא אל פיו. עיניו חשכו, והוא חש כי נפשו יוצאת מרוב רעב. נשא רבי זושא את עיניו לשמים וקרא: זושא מודה לפניך, אבי שבשמים, על הבריאות השלימה ועל התיאבון הבריא שהענקת לו. שהרי כמה חולים, לא עלינו, ישנם בעולם, אשר מאכל ומשתה מוצגים לפניהם, אך אינם מסוגלים לטעום מהם מחוסר תיאבון. ואילו זושא, ברוב רחמיך וחסדיך עמו, על אף שאין לפניו שום מאכל ושום משקה, הרי תיאבונו בריא וחזק והוא מסוגל לאכול ולשבוע מטובך...!  מיד נעשה לו נס מן השמים ושן אחת בפיו החלה להפיק דבש ושן שניה החלה להפיק חלב.  ביאר הרה"ק מקאברין זי"ע, כי על ידי שמצא במצבו חסד כל דהוא והודה על זה, המשיך בזה חסדים נוספים שיהיה לו מתיקות וחיות עד בואו העירה (בית ועד לחכמים (ח"ב עמוד קעג) לגאון רבי אשר זעליג סאמעט).

8. הרה''ק ר' יחזקאל משיניווא זצ''ל החשיב מאוד את קריאת הכתובה, משום שעל ידי זה ניתן להמשיך לזוג בני חיי ומזוני לכל ימי חייהם. . ר' פנחס מקוריץ זי''ע מוסיף: בשעה שקורים את הכתובה מולבש בחתן כח רצון ועצה איך תמיד יוכל לפרנס את ביתו בכבוד.

9. על הבית, על הכלים החדשים, על כל הטוב שה' נתן לנו, וכמובן בעיקר על הנישואין בשעה טובה ומוצלחת. וכמו שלמדנו עיקר שמחת הנישואין היא הודאה ושבח לה' יתברך.

10. האשכנזים שלא נוהגים ללבוש טלית בחופה, ראוי שלמחרת בבוקר שלובש את הטלית יכוונו לפטור בברכת שהחיינו את ההודיה על עצם הנישואין (שערי נישואין י''ט ד').

11. "מצא אשה – מצא טוב", החתן והכלה מסוגלים למצוא את הטוב המופלא של השי"ת בצורה ברורה בשעת חתונתם. גילוי זה הוא דבר שניתן להם כמתנה מלמעלה, וכן במידה מסוימת לכל המשתתפים בשמחתם - לראות באופן גלוי את המידות האמיתיות של השי"ת בלי הסתר, בצורה ברורה ומוחשית.

12. כאשר מרגישים את חסד ה' של שמחת חתן וכלה, שהוא השמחה והאור של חמשת הקולות, משיגים בכך מעין אורה של הגאולה, שגם אז יהיו חמשה קולות אלו. שמחה זו גם מעוררת את הביטחון והאמונה בגאולה. וכתב השל"ה הק'  בביאור הפסוק  "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", שעם ישראל ישורר מראש על הגאולה, אף קודם שתתקיים, מצד האמונה בהבטחת השי"ת.

13. אם הגר''א אמרה: בשל חמשה קולות הללו שקיימתי כל ימי בשמחת חתן וכלה, זכיתי לאותם חמשה גאונים בתורה, עליה הזכיר הכתוב חמשה קולות.

לשמיעות שיעור בנושא ברכת האירוסין לחץ כאן

הקול החמישי - בשמחת חתן וכלהלהארות והערות שאלות ותגובות - לחץ כאן