הבה נתבונן יחד בסוד עמוק ומופלא: מדוע דווקא בשמחת חתן וכלה תיקנו חז"ל להודות על אותם רגשות קודש שהטביע הבורא בנשמותינו?
בשלוש הברכות האחרונות של שבע ברכות, אנו עולים בסולם מופלא של שמחה קדושה:
כאשר אנו מברכים "שוש תשיש ותגל העקרה", אנו מודים על השמחה הבסיסית של שיבת ציון - התחלת הגאולה. זוהי השמחה של התקבצות עם ישראל למקומו.
בברכת "שמח תשתח רעים אהובים", אנו מתעלים לשמחה עליונה יותר - שמחת גן עדן. זוהי שמחה רוחנית טהורה, מעין עולם הבא.
בברכה האחרונה אנו מגיעים לפסגת השמחה - "מהרה ישמע... קול חתן וקול כלה". זוהי השמחה של תיקון העולם במלכות שד-י.
והנה הסוד הנפלא: דווקא בשמחת חתן וכלה מתגלים כל סוגי השמחה הללו במוחש. כי בחתונה יהודית:
ומכאן לימוד נפלא: כל בית יהודי שנבנה הוא מקדש מעט, שבו יכולים בני הזוג לחוות את כל דרגות השמחה הללו. כל דירה יהודית היא הזדמנות להשראת השכינה, וכל משפחה יהודית היא אבן בבניין הגאולה.
הרי לנו שההודיה על הרגשות בשבע ברכות אינה רק הודיה על שמחה גשמית, אלא הכרה עמוקה בכל מדרגות השמחה האלוקית הטמונות בבית יהודי. האין זה מאיר באור חדש את כל מהות הנישואין?