בשני המקרים אנו מוצאים תופעה מופלאה: דווקא במקום שיש מי שאינו רואה את הקדושה, שם באה התורה ומצווה להרבות בשמחה. כי השמחה היא הביטוי העמוק ביותר לאמונה הפנימית של עם ישראל בקדושה הטמונה במעשים אלו.
השמחה בשני המקרים אינה רק תגובה חיצונית או מחאה, אלא היא עצמה כלי לגילוי הקדושה. כשעם ישראל שמח בשמחה של מצווה, הוא חושף את האור האלוקי הטמון במצווה זו.
כאשר אנו משתתפים בשמחת חתן וכלה, עלינו לזכור שאיננו רק משמחים את החתן והכלה, אלא שותפים אנו במעשה של גילוי קדושה בעולם. כל ריקוד וכל שמחה הם הכרזה על האמונה העמוקה שלנו בקדושת הנישואין בישראל.
השמחה בעם ישראל אינה רק ביטוי של רגש, אלא היא כלי רוחני עמוק לגילוי קדושה. דווקא במקום שיש מי שמפקפק בקדושה, שם מתגלה כוחה המיוחד של השמחה להאיר את האמת הפנימית של התורה.