הודיה זו שמחה

מאמינים שככל שתרגישו אסירי תודה על כל השפע שיש לכם – ככה המוח שלכם יהיה שמח יותר?

בספר שמות (ז', י"ט) מבאר רש"י את הפסוק "ויאמר ה' אל משה אמור אל אהרן, קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים... והיה דם בכל ארץ מצרים":

למה "אמור אל אהרן"? "לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן". מכאן מביאה התורה לידיעתנו את חשיבותו של מושג "הכרת הטוב". משה לא הסכים להכות ביאור, מפני שזכר לו חסד על כך ששמר עליו בהיותו בתיבה. משה הכיר תודה לדבר דומם!

במבט שטחי, נראה כי התורה דאגה לעיצוב מידותיו של האדם, ולכן, בור ששתית ממנו מים – אל תזרוק בו אבן.

אולם נראה שיש רבדים נוספים, מרחיקי לכת, לציווי זה. בשנים האחרונות החלה הפסיכולוגיה החברתית לחקור באופן מדעי את מה שמכונה: "חוויית התודה". תאורטיקנים רבים החלו להכיר בעובדה שהכרת תודה, תופעה שנראית פשוטה לכאורה, למעשה מורכבת הרבה מעל לחשיבות שמייחסים לה.

אלכס קורב, דוקטור וחוקר למדעי המוח מאוניברסיטת UCLA שבארצות הברית, חולק בספרו "ספירלה כלפי מעלה" תובנות אליהן הגיע ממחקריו על המוח האנושי, בהם הוא עוסק למעלה מ-12 שנה. התובנות הללו מגיעות ממחקר על ההשפעה של תחושת הכרת הטוב על המוח.

לדבריו, תחושת הכרת הטוב פועלת במוח ממש כמו נוגדי דיכאון, שכן היא מפעילה את האזור בגזע המוח שמייצר דופמין, ומגבירה את רמות הסרוטונין במוח. הדופמין והסרוטונין, כזכור, הינם נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים), האחראים, בין היתר, לוויסות מצבי רוח ולתחושת הנאה וסיפוק.

ואם לא די בכך, מחקריו של קורב מצביעים על תרומות חיוביות נוספות, כמו שיפור הבריאות ברמה הפיזית ושינה טובה יותר.

רוברט אמונס, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה, מוסיף על דבריו של ד"ר קורב, וטוען כי הכרת תודה נמצאה מחקרית כאחד הגורמים החשובים ביותר בבריאות הנפש, וכגורם השני בעוצמתו המנבא על אושר.

פרט מעניין נוסף שמציין דוקטור קורב בספרו הוא, שככל שהאינטליגנציה הרגשית מפותחת יותר באדם, כך יידרש ממנו מאמץ מופחת כדי להרגיש אסיר תודה.

לכן, עצתו היא לחפש אחר דברים טובים שקיימים בחיינו, ולהרגיש את התודה על כך שזכינו להם. למעשה, לא רק לאלו הסובלים מדיכאון מייעץ פרופסור קורב לפעול כך, כי אם לכל אדם המבקש להיות מאושר יותר בחייו.